דמיינו שחיי העבודה שלכם הם הרפתקה ארוכה. במשך עשרות שנים, שטתם בים סוער של פגישות, ופרויקטים, סטטוס ודד-ליינים ומתחים מהבוס ומהמערכת. ועכשיו, כשהפרישה מנצנצת באופק כמו אי רחוק, אתם תוהים - מה הלאה?
האודיסאה היא סיפור עתיק על מסע הביתה של גיבור יווני בשם אודיסאוס. לאחר מלחמת טרויה, שנמשכה עשר שנים, אודיסאוס מנסה לחזור לביתו באי איתקה, אך המסע שאמור היה להיות קצר מתארך לעשור נוסף. במהלכו, הוא נתקל באתגרים רבים - מפלצות, פיתויים, וסכנות - המעכבים את שובו. סיפור זה, שנכתב במאה ה 8 או ה 7 לפנה"ס, הפך לסמל עוצמתי של החיים עצמם: מסע ארוך ומאתגר שבו הדרך חשובה לא פחות מהיעד. בשנת 1911, המשורר היווני קונסטנטינוס קוואפיס כתב את השיר "הדרך לאיתקה", המשתמש במסעו של אודיסאוס כמטאפורה לחיים. השיר מדגיש שהחוויות, הלמידה וההתפתחות לאורך הדרך הן המעניקות משמעות לחיים, לא רק ההגעה ליעד הסופי.
כשראיתי את המגדלור באיתקה, עלו בי כמה מחשבות מ"הדרך לאיתקה" שיכולות להאיר את הדרך סביב פרישה מהעבודה:
" כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד": פרישה היא לא סוף המסע, אלא תחילתו של פרק חדש ומרתק. החיים אחרי הפרישה מהעבודה ארוכים, אז אל תמהרו "להגיע" - תיהנו מכל רגע בדרך.
"מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת": ניסיון וחכמת חייכם - הם נכסים שצברתם ומהווים לכם צידה להמשך הדרך.
"אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל": אתגרים ופחדים? בטוח יהיו. אבל המשורר קוואפיס מזכיר לנו שהם קיימים רק אם ניתן להם מקום בנפשנו. הפרישה יכולה להיות מפחידה, אבל גם מלהיבה - הכל תלוי בגישה.
" שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד. כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם": אל תרוצו. קחו את הזמן לחקור, ללמוד ולצמוח. כל יום הוא הזדמנות לחוויה חדשה. ואם כבר מדברים...- מתי חשתם "פליאה" לאחרונה?
"וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה": מצאו את ה"איתקה" שלכם בפרישה. מה המטרה שלכם? מה יתן לכם משמעות בחיים? בואו נמצא סיבה טובה לקום בבוקר?
" שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ. אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר": העושר האמיתי בחיים הוא בחוויות שתצברו, בקשרים שתיצרו, ובחכמה שתרכשו בדרך ובחותם שתיצרו. אושר אגב, גם הוא יגיע- מתוך עשייה משמעותית.
אז מה המשמעות של כל זה עבורכם?
הפרישה, כמו המסע לאיתקה זו ההזדמנות שלכם לחקור עולמות חדשים, לגלות כישורים חבויים, להגשים חלומות ולחוות את החיים באופן שלא היה אפשרי כשהייתם עסוקים במרוץ החיים.
אתגר הפרישה הוא הזדמנות לצמיחה. כל אי שתגלו בדרך - חברויות חדשות, מיומנויות חדשות, תובנות על עצמכם - הם אוצרות שתיקחו אתכם.
ובסוף, כשתגיעו ל"איתקה" שלכם - אותו מקום של שלווה ושביעות רצון - תגלו שהאושר האמיתי היה במסע עצמו. ומי יודע? אולי תגלו שה"איתקה" האמיתית שלכם היא לא מקום או זמן, אלא מצב תודעה. מצב של סיפוק, ומשמעות לאורך כל הדרך המופלאה הזו שנקראת חיים.
הדרך לאיתקה I קונסטנטינוס קוואפיס [1911]
כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.
וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.
אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.
וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.
מיוונית: יורם ברונובסקי
פורסם בלינקדין בקישור זה:
Comments